| ויש לעיין אי יש אצלנו דין נתינת תרומה וחלה לכהן לדעת מהרי״ל דנהי דתרומת האור ניתנת לכל כהן ואין צריך מיוחס מכל מקום לא גרע מתרומה דרבנן דאין מעלין על פי עצמו דיש בזה משום ריוח כהונה וכל שאין עולה על פי עצמו אינו עולה על פי עדים אלא על ידי בית דין ואף דסגי בעד אחד מכל מקום תיקנו חכמים שיהיה על פי בית דין דלא הוי כשאר איסורין דלא צריך להעיד בבית דין הכא צריך דקדוק יתירא וזה נלמד מהא דאמר כתובות דף כ״ה עמוד א׳ מפני שבית דין קבועין שם ועיין שם פירוש רש״י ד״ה נשיאת כפיים בבבל וכיון שאין לנו בית דין מדקדקין שלא יעלה לנשיאת כפיים ולתורה על פי עצמו ראוי שלא ליתן להם לאותן שעולים על פי עצמן וכיון שכבר חלפו הדורות שעלו על פי עצמן וכן נוהגין עכשיו אין ראוי ליתן להם וכמדומה שכן נוהגין שכל אחד שורף תרומתו וחלתו בארץ ישראל ואינו נותנו לכהן ומטעם זה אפשר שאין חייבים ליתן מעשר ראשון ללוי כיון שהלויים עולין לתורה על פי עצמן ומן הדין צריך עד אחד ועל פי בית דין ואנו מקבלים לויים על פי עצמן אף אותם שמוחזקים לבעלי עבירות חמורות ואינן נאמנים גם באיסורים ואין מן הדין לקבלם מן התורה ואין צריך לזה תקנת חכמים וכן מקבלין הבזיון שאינן לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ ומכל אלה אבדנו חזקת לוייה בעונותינו הרבים אמנם אכתי צריך להעלותן בדמים וכדאמר חולין דף קל״ד עמוד ב׳ באין שם כהן וביורה דעה סימן ס״א ויש מקום לומר דכל הלויים מינח ניחא להו שיתנו לכל לוי אבל כיון דחכמים לא ניחא להו בזה לא מהני ניחותא דידהו וצ״ע ואמרו בכתובות דף כ״ה עמוד ב׳ ההוא דאתא לקמיה דריב״ל כו׳ והעלהו ריב״ל ללויה אלמא שאין עולה ללויה על פי עצמו ומדעולה מתורה ללויה אין עולה לתורה על פי עצמו וכיון שאין בית דין מדקדקין בכך בטלה אצלנו לויה ומיהו כיון שמעיקר הדין אין לחוש למי שמוחזק אצלנו לוי או כהן ונהי שמשום מעלה גדרו חכמים בדבר יש לעיין נהי דבזמן דהיו לויים מיוחסים אמרו חכמים שאין נותנים לו מעשר על פי עצמו אבל האידנא שאין לוי מיוחס ראוי ליתנו אבל יש לומר שאם יתנו לו יתרבו העולים על פי עצמן בשקר והלכך כיון שאין בידינו להעמיד הדת על תלה ראוי שלא ליתנו ותקנת חכמים שאין לוי עולה על פי עצמו קיימת ואין נותנין להן ואף על גב שנותנין פדיון הבן לכהן אפשר משום שאין בזה ריוח שנוהגין שהכהן מחזיר וכל אחד יהיב לכהן שבטוח בו שיחזירנו [והרש״ל ביש״ש פ׳ הפרה כתב דנתבלבלו הכהנים רוב או מחצה ולכן אין לנו כהנים בזמן הזה ותימא למה נחוש כל כך והרי מברכין על מצות נשיאת כפיים ופדיון בכור אלא נראה דמן התורה הן בחזקתן לכל דבר אלא משום מעלת כהונה שהחמירו חכמים אין להקל בזמן הזה שאין אנו נזהרים במעלות שלא להעלות על פי עצמן וכמו שכתבנו לעיל ואף שהרבה פעמים שכהן נושא פסולה ומפני אלמותו אין בכח בית דין להפרישו והוא נושא כפיים וזרעו משתקע בכהונה ויש למשפחתו דין עיסה מכל מקום אין כל העולם בכלל עיסה בשביל זה] |