התכתבות עם הרב משה בוצ'קובסקי שליט"א


רח' טולדנו 6, בני ברק

בס"ד
ב' שבט תשס"ג

כבוד הרב ר' מיכאל ידוובני שליט"א,

אחדשה"ט,
יישר כח על המכתבים.

מקור הענין שיהיה מלך המשיח מזרע שלמה כ' מרן הגרי"ז ז"ל מדברי הימים א' כ"ב. והובא ברמב"ם בג' מקומות: פי' בפ' חלק, סה"מ ל"ת שס"ב, איגרת תימן. אך ברמב"ם בהלכות לא כ' זאת לא בהל' מלכים ולא בהל' תשובה. ובכל מקום כ' רק מזרע דוד בלבד. ומקורו ביחזקאל ל"ז, ירמיה ל', תהלים קל"ב.

ולאור הראיות שהבאת ויש עוד ראיות, כהא דהמעשה סנה' ל"ח הובא במד"ר סוף מצורע שהקב"ה נשבע להכרית זרע דוד והלא הקב"ה נשבע לדוד שיהא משיח ממנו. ואיך תחול שבועה לסתור שבועה קודמת וע"כ שבועה של להכרית (שאח"כ התירה הקב"ה) היתה על מלכי יהודה שבאו משלמה ולא על כל בית דוד.

וצ"ל דמה דכתיב בדבה"י הוא בגדר הבטחה ולא שבועה. ואנו מאמינים שהבטחה זו אכן תתקיים. אך אם לא היתה מתקיימת הרי השבועה שמשיח יבא מדוד תתקיים על כל פנים.

משפחת רבי אם נאמר שבא בן אחר בן משפטיה הרי ראוי למלכות משיח כאשר הוא ראוי ואין אחר ראוי לכך מזרע שלמה.

ואם נאמר שאינו אלא בן בת יש לפרש שמלכותו של רבי לא תהא על כל שבטי ישראל אלא על חלק מן השבטים כהא דאמרו קיסר ופלגי קיסר (סנה' צ"ח ע"ב). וע"ע מגילה דף י"א. לא מאסתים ולא געלתים להפר בריתי איתם שהעמדתי להם בית רבי וחכמי הדורות. והוא רמז לשולטנות של רבי בדורו. ועי' ברמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ט מחלוקת רמב"ם וראב"ד אם ירבעם לא היה חוטא אם היתה לו מלוכה קיימת על חלק מישראל. וכעין זה י"ל דמלכות רבי, לו היתה, כי אז היתה על חלק מישראל. ואילו מלך המשיח שיהיה יחוסו שלם יהיה קיסר על כל ישראל. ויתכן שזה ביאור הבן איש חי.

ויש לפרש בזה סנה' ל"ח אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל וכו' עי"ש. שהכוונה שלא יהיה להם שלטון ואז תקום מלכות בית דוד ושלמה ביחוס שלם. ומקור הענין ביחזקאל ל"ז שאיחוד השבטים יהיה כדי שדוד יהיה מלך על כולם. ופי' בסנה' דף קע"ו ע"ב דקאי על מלך המשיח שיקום מזרע דוד (ולא כתיב דוד ושלמה). ובימי רבי עדיין לא היה איחוד זה. וכל תפילתינו "צמח דוד" הכל מתייחס לדוד ולא לשלמה בן דוד. אף כי ודאי מאמינים אנו שהבטחת הקב"ה ודאי תתקיים לבסוף בזרע שלמה בן דוד.

משה בוצ'קובסקי.



בס"ד
ה' שבט תשס"ג

לכבוד הרב ר' משה בוצ'קובסקי שליט"א,
שלו' וברכה,

מכתבו הגיעני, יישר כחו על הדברים.

יחוס מלכי בית דוד כתב הרמב״ם בהקדמתו לפ' חלק ובסה״מ ל״ת שס״ב שהוא מזרע דוד ושלמה. וכשמדבר על מלך המשיח לא מזכיר את שלמה. ואין בזה תימה דהרי אין אנו מצפים למשיח המקים מלכות שלמה אלא למקים מלכות דוד ולכן אנו מתפללים על כסא דוד ועל צמח דוד ולא מזכירים את שלמה כיון דאין יעוד המשיח להקים מלכות שלמה אלא מלכות דוד. אך אין מלכות דוד קיימת לעולם אלא דרך שלמה בנו כהובטח לדוד ע״י נתן הנביא וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם (שמואל ב' ז' ודה״י א' כ״ב). ולכן ע״כ יקים מלך המשיח את מלכות דוד ושלמה כמו שאנו אומרים בזמירות לשבת קודש נא הקם מלכות דוד ושלמה )פיוט א-ל מסתתר, חובר ע״י רבי אברהם מימין מתלמידיו של רבי משה קורדובירו זצ״ל). ובתהילים קל״ב מבואר שהשבועה על נצחיות מלכות שלמה היא גופא השבועה על נצחיות מלכות דוד (ראה פי' המלבי״ם שם דהשבועה המוזכרת בפסוקים י״א-י״ב היא היא ההבטחה שנתנה לדוד ע״י נתן הנביא בספר שמואל ב' ז' ועי' בפירוש אבן יחיא שם דהשבועה על נצחיות מלכות דוד היא ע״י מלכות שלמה בנו) והיינו שהתכלית הוא נצחיות מלכות דוד ואילו הנצחיות מלכות שלמה אינה אלא היכי תמצא לתכלית הזאת. ועפ״ז מובן למה אין הרמב״ם מזכיר את שלמה כאשר מדבר במלך המשיח ובגאולה העתידה דשם אינו ענין לשלמה שאינו אלא היכ״ת אלא לדוד שהוא התכלית. אבל כאשר מדבר בגדרי מלך בית דוד שהוא ענין נפרד מהגאולה דיתכן מלך כזה עם הדינים המיוחדים למלכי בית דוד גם בלי שיהיו ישראל חופשים משיעבוד מלכיות ובלי בית המקדש, שם מזכיר את שלמה דאין להעמיד מלך לבית דוד אלא מזרעו.

ומה שהקשה כבודו איך נשבע הקב״ה להכרית זרע דוד והלא זוהי שבועה לבטל שבועה הנה בגמ' סנה' ל״ז-ל״ח ובמד״ר מצורע לא מוזכר זה ומה דאיתא בגמ' סנהדרין ל״ז: ר' יוחנן אמר גלות מכפרת על הכל שנאמר (ירמיה כ״ב) כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש יושב על כסא דוד ומושל עוד ביהודה ובתר דגלה כתיב (דה״י א' ג') ובני יכניה אסיר שאלתיאל בנו וגו' והובא במד״ר צו פר' י' סי' ה' ובמד״ר מצורע פר' י״ט סי' ו' הנה השבועה הזאת אינה מתיחסת לדוד ושלמה שוודאי היו עוד צאצאי שלמה מלבד יהויכין שעליו נשבע הקב״ה לבל יהיה לו בן על כסא דוד ועי' מצודות דוד על ירמיה כ״ב ל' דכשגלה יכניה נתנה המלוכה לצדקיהו דודו. וגם לא היתה שבועה זאת אלא בימיו של יכניה אבל בימי בנו כן יצלח כמבואר במד״ר צו שם ומובא במצו״ד ירמיה שם ובמלבי״ם שם וגם לא נשבע על הכרתת זרעו אלא על פסיקת הממשלה ומ״ש ״ערירי״ ביארו הכתוב עצמו ״כי לא יצלח מזרעו איש יושב על כסא דוד וגו'״ ועי' מצו״ד שם. וא״כ לא היתה זאת שבועה לבטל שבועה קודמת דכאשר נשבע איתא עדיין לצדקיהו ומ״ש במד״ר מצורע שם באותה שעה ישבה סנהדרי גדולה על דעתה ואמרי בימינו מלכות דוד פוסקת וכו' בתמיה הוא כבר טעם מספיק להתיר שבועה זו אם צריכה התרה או דפקעה ממילא כיון דעכשיו הוי שבועה לבטל שבועה.

ומה דאיתא בסנה' ל״ח אין בן דוד בא וכו' עיין מהרש״א שכיון כבודו לפירושו שהוא ביטול ממשלת שני בתי אבות אבל לא שיוכרת זרעם.

ומה שכתב כבודו דיתכן שיהיה רבי פלגי קיסר אם אינו אלא מנוקבתא דשפטיה אכן כן הוא אלא שהוא כפי' הבן איש חי דאין רבי משיח בן דוד אלא משיח בן יוסף (כמבואר בגמ' סנה' דמשיח בן יוסף יהיה פלגי קיסר) ואין לו דין מלך מבית דוד ואינו מתכפר בשעיר דיהיה משיח בן דוד על גביו.

ואחר דלא יתכן מחלוקת התלמודים בדבר יחוסו של רבי ואין לנו להרבות מחלוקות בחינם נראה שיש לפרש את הסוגיה בסנה' צ״ח כמו שפירשה הבן איש חי אלא דצריך ליישב איך אמר על רבינו הקדוש דהוא משיח בן יוסף והלא לא אתי משבט אפרים אלא משבט בנימין.

אם יוכל כבודו להאיר את עיני בענין זה, אשמח לקבל תשובתו.

מיכאל ידוובני.




בס"ד
י"ז שבט תשס"ג

כבוד הרב ר' מיכאל ידוובני שליט"א.

מש"כ כבודו דלא מוזכר זה במדר"ר שהקב"ה נשבע להכרית זרע דוד ז"ל המדרש שם שאל הקב"ה לבי"ד של מעלה והתירו לו את נדרו, באותה שעה ישבה סנה' וכו' ואמרו בימינו מלכות בית דוד פוסקת? אותו שכתוב בו וכסאו כשמש נגדי והוא בתהילים פ"ט ושם כתיב אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי.

ומש"כ דמה שישבה סנה' הגדולה על דעתה ואמרה בימינו מלכות בית דוד פוסקת דהוא טעם מספיק להתיר שבועה זו אם צריכה התרה או דפקעה ממילא כיון דהוי שבועה לבטל שבועה צ"ע שכן מפורש במדרש קודם לכן דשאל הקב"ה לבי"ד של מעלה והתירו לו נדרו. ואז בסמיכות לזה מובא דישבו בי"ד של סנה' ואמרו בימינו מלכות בית דוד פוסקת בתמי'.

היכן מבואר בסנה' דמשיח בן יוסף יהא פלגי קיסר? עי' דף צ"ח ע"ב בסוף העמוד דמבואר שדוד המלך עצמו שיקום לתחית המתים הוא יהא פלגי קיסר עי"ש בפי' רש"י.

בברכה,
משה בוצ'קובסקי





בס"ד
י"ז שבט תשס"ג

לכבוד הרב ר' משה בוצ'קובסקי שליט"א,
שלו' וברכה.

מה שכתבתי במכתבי הקודם דבמד"ר מצורע פר' י״ט סי' ו' לא מוזכר שנשבע הקב״ה להכרית זרע דוד אכן כך הוא ודברי המדרש שהביא כבודו אינם מראים ההיפך דאה״נ היה להקב״ה נדר שהתירו לו בי״ד של מעלה ואה״נ מחמת הנדר היתה אמורה ליפסק מלכות בית דוד אך הנדר לא היה להכרית זרע דוד אלא שלא יהיה ליכניה בן יושב על כסא דוד כמבואר בכל המקומות שציינתי במכתבי הקודם שזה היה הנדר.

הא למה הדבר דומה לנשבע שלא לאכול מצה בליל הסדר אחר חצות ונאנס ולא אכל לפני חצות דחייב להתיר שבועתו שמצאה מקום לחול ולא הוי שבועה לבטל מצוה כיון דאינו מחויב לאכול אחר חצות דווקא. והוא הענין כאן דבשעת הנדר היו עוד צאצאים לדוד ושלמה מלבד יכניה כגון צדקיהו דודו שאחר גלות יכניה נתנה לו המלוכה וא״כ לא היה בנדר זה כדי לבטל שבועת הקב״ה לדוד דלא הובטח דוד על זרע יכניה דווקא וכשישב יכניה בבית האסורים ושאלה סנהדרין גדולה בימינו מלכות דוד פוסקת וכו' אז דווקא לא היה עוד המשך למלכות דוד אלא ע״י זרע יכניה והוא טעם מספיק להתיר שבועה זאת מלבד הטעם דכפרת עוונות ע״י גלות.

ומה דתמה כבודו כיצד יתכן לומר דהיה זה טעם להתיר שבועה והרי סנה' גדולה לא אמרו זה כדי להתיר השבועה שהרי בי"ד של מעלה כבר היתירו את הנדר אין בזה תימה דוודאי סנה' גדולה לא אמרו זה כדי להתיר את הנדר אבל עצם טענתם שפיר היה יכול להיות טעם להיתר. ואם כוונת כבודו להוכיח שהיה צריך להתיר את הנדר ולא פקע ממילא הוא למותר דוודאי הנשבע שלא לאכול מצה בליל הסדר אחר חצות ונאנס ולא אכל לפני חצות חייב להתיר שבועתו דכיון דמצא מקום לחול תו לא פקע.

האמת עם כבודו דפלגי קיסר המוזכר בסנה' הוא על דוד המלך עצמו ולא על משיח בן יוסף. אך הוא הדין למשיח בן יוסף לדעת הראב"ד דהוי מלך כשר משאר שבטים.

בכבוד,
מיכאל ידוובני.
Хостинг от uCoz